פינתי השבועית ברדיו: ואלה שמות

ואלה שמות / אריק איינשטיין
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 1.1.18

מחרתיים, 3 בינואר, ימלאו 79 שנים להולדתו של אריק איינשטיין, יקיר הפינה. גם השנה, כבכל שנה, נחגוג עם שיר שלו.

הפעם נשמע את "ואלה שמות", ובכך ניתן כבוד גם לפרשת השבוע, פרשת "שמות", הפרשה הפותחת את ספר "שמות", שנפתחת במילים "ואלה שמות", ומן הסתם הבחירה של עלי מוהר בשם השיר, אינה מקרית.

אבל התוכן של השיר אינו קשור כלל לתוכן הפרשה. תוכן השיר עוסק באחד המאפיינים העיקריים של אריק איינשטיין, אהבתו לספורט.

אין זה השיר הראשון של אריק איינשטיין העוסק בספורט, שהשמענו בפינה זו. לפני שנים אחדות הקדשנו את הפינה לזכרו של עלי מוהר, והשמענו את "אמרו לו", שעניינו הוא האהדה, אולי נכון יותר לומר האהבה, אולי המדויק ביותר הוא לומר אובססיה, הן של עלי מוהר, וביתר שאת של אריק איינשטיין, לקבוצתם הפועל ת"א. האהדה הזו באה לידי ביטוי גם בשירים נוספים, כמו "סע לאט": "ואני חושב, הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב". ובשיר "היה לנו טוב, נהיה לנו רע", הבית: "אחר כך קצת הלכנו לבלומפילד, הפועל תל אביב שוב מחמיץ (למה?), היה לנו טוב, נהיה לנו רע
כמעט חשבנו כבר לחזור חזרה" וכמובן "אדומה שלי", שיר האהבה להפועל ת"א, של מיכה שטרית ושלו.

ובין שירי הילדים, שירו של רוטבליט "11 מטר", על השחקן שבמשחק החשוב ביותר החמיץ פנדל.

מה שמייחד את "ואלה שמות", הוא הביטוי לתכונה הייחודית לאריק איינשטיין כחובב ספורט, והוא הידע האנציקלופדי הבלתי נדלה, של פרטי פרטים בכל תחומי הספורט. לא היה לו מתחרה בטריוויה על ספורט, ואם חסר היה לו מידע כלשהו, הוא לא שקט ולא נח עד שהשיג אותו. אריק ניחן בזיכרון פנומלי, וזכורה לטוב ההקלטה שלו שר בעל פה את שמות כל הזוכים במדליית הזהב בריצת 100 מ' בכל האולימיפיאדות.

ולא רק שירים, אלא גם מערכונים. המערכון הבלתי נשכח "ערוץ הספורט" מתוך הסרט "כבלים": "תראי, בוסטון שיחק כדורסל גדולה". המערכון "משחק השבוע" מתוך "לול" וכן "חלוקת גביע המדינה בכדורגל" שבו אריק חיכה את הנשיא זלמן שז"ר מעניק את הגביע, והקריאות "יאללה בית"ר יאללה" במערכון "הרומאים" ועוד. וגם בקולנוע, בסרט "עיניים גדולות", שבו הפגין אריק איינשטיין את כישוריו כשחקן כדורסל.

בראיון לספר השיחות שקיים אתו עלי מוהר, "זו אותה האהבה", אמר אריק: "יש אנשים שמסתכלים עליי ועל עוד הרבה כמוני שכל כך אוהבים ספורט, וחושבים: מילא לעשות ספורט, אבל לראות ספורט? והם לא מבינים. מסתכלים ואומרים: מה זה? אנשים דפוקים, זה מה שמעניין אותם? אני לא רוצה להגיד שמשמיצים, כי כל אחד עם הראש שלו, אבל הם לא רואים את היופי האנושי שמסביב לזה. הסיפור האנושי הכל כך מקסים שמסביב לזה. זה מה שמשגע אותי, המסביב, לאו דווקא התוצאות היבשות".

אבל הזיקה של אריק לספורט לא החלה רק כאוהד אלא כספורטאי. הוא היה שחקן כדורסל מצטיין ואלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל. הצניעות שאפיינה אותו נעלמה כאשר הוא סיפר על ימיו כספורטאי. הוא סיפר תמיד, שהיום המאושר בחייו היה התחרות שבה לראשונה שבר את ה-1.80 מ' בקפיצה לגובה. מה ששם קץ לקריירה הספורטיבית של אריק היה בעיות הראיה, שחייבו אותו לפרוש בגיל צעיר מאוד, וכך אולי הפסדנו ספורטאי מצטיין, אך הרווחנו את גדול הזמרים הישראלים.

לקראת מונדיאל 1994 בארה"ב, כתבו עלי מוהר ויוני רכטר, יחד עם אריק איינשטיין את "ואלה שמות", שבו בווירטואוזיות מילולית ומוסיקלית הם הכניסו את שמותיהם של רבים משחקני הנבחרות השונות ששיחקו באליפות העולם.

אריק, הטריוויה המהלכת של הספורט, מדקלם את שמות השחקנים, כשהוא מקפיד לדייק במבטאים השונים של השמות, וכך הוא נשאב לנוסטלגיה של נעוריו כאוהד כדורגל. "אולי תפסיק לשיר כבר ותלך הביתה, ארל'ה?", אבל הוא אינו יכול לסיים בלי לחזור אל גיבורי הכדורגל הישראלי: גדעון טיש, שפיגל, שפיגלר, שום וקיש, גלזר, סטלמך וסיני, כוכבי העבר של נבחרת ישראל וכוכבי הפועל תל-אביב, קפיצה קטנה לשחקני העבר הגדולים של העולם, קרויף, גינצ'ה ופלה ו… אסיים בחודורוב, כן אסיים בחודורוב, כן אסיים בחודורוב.

ברגומי בארזי אנצ'לוטי דונאדוני,
קאניג'ה בורוצ'אגה באסוואלדו מראדונה,
רינקון, רדין, איגוארן, אסטראדה והיגיטה,
בוצ'ר, פארקר, ווקר פירס
רובסון גסקוין שילטון.
אנדרינואה, אילרויה, ואסקז, פרנצ'סקולי,
זנגה קלינסמן מגנוסון גלואו סילאס ברולין.

ואן-טיחלן, ואן-ברוקלן, ואן-שחיף, וים קיפט, ואן באסטן,
מקויסט מקליש מקסטיי ומלפאס, מקינלי, ג'ונסטון
רובן פאס ורובן סוסה, רובן פררה,
דה ליאון, דומינגז, פרדומו והררה

ברנקו, דונגה, אלמאו, ריקרדו וקארקה,
ויטסחה, קומאן, חוליט, אלסמנדי ופונסקה
חידיאטולין, אליניקוב, זבארוב ופרוטאסוב,
באלבו, ג'וסטי, אובה ביין, קונחו וקיאסו.
אסקובאר ואלואארז ואולרטיקוצ'אה,
סלינאס מיצ'ל בוטרגניו וזוביזרטה,
הסלר רויטר אוגנטלר פלר וליטברסקי,
מקנקי מילה ליטובצ'נקו דברבולסקי.

דה-נאפולי, מלדיני, דאג'וסטיני, קרנאבלה,
ג'יאניני, פרי, באג'יו, וסרנה וויאלי,
מורבצ'ק קוביק קנופליצ'ק וסקוראבי הסקורר,
שידי קסקרינו, קווין מוראן ופט בונר,
סטויקוביץ וקטאנץ וסוסיץ – וויוביץ,
סטונטון, מוריס סטייפלטון אולירי ויליאן, אולדריג'.

דה-מול-דה-וולף, יאן קולמאנס ולקאטוש והאדג'י
רומאריו ובבטו, סריסואלה וסקילאצ'י
ג'ורג'יניו ומאזיניו, ואן-דר-אלסט וגם דה-חרייזה,
אל אוי לי, עם השם הזה שום שם לא מתחרייזה,
אז מה אומר אחרי זה, אז מה אומר אחרי זה?!

דסייב זיגמנטוביץ' דמייננקו ניקו קלאסן,
ומג'די עבדל ראני ושובייר וחוסם חסאן,
בטיסטה, טרוליו וסימון,
ופצל רודקס ומונזון
ושיפו לינאקר וגרון,
מתיאוס וואן ארלה!

אולי תפסיק לשיר כבר ותלך הביתה אהרל'ה
מתיאוס
ואן ארלה
מתיאוס
ואן ארלה
אם לא תפסיק לשיר מיד יהיה כבר מאוחר'לה
חרלה
ואן ארלה
מתיאוס
ואן ארלה

רק עוד אדגיש את גדעון טיש את שפיגל שפיגלר שום וקיש
את גלזר סטלמך וסיני אברוצקי אלקולומברה
אמיגה הרשליקוביץ'
פרימו קסטרו בן ברוך וקיקו רחמינוביץ'
וגוגו מורדכוביץ'
נו די כבר! ורוזנבוים
נו די כבר! ופייגנבוים
וקרויף גארינצ'ה ופלה
ואסיים בחודורוב
כן אסיים בחודורוב
כן אסיים בחודורוב!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s