צטט את רבין, לא את נתניהו

דבריו של אבי גבאי על השמאל ששכח להיות יהודי – אומללים. אלה דברים מכלילים, לא נכונים, תוך ציטוט מגושם דווקא של אחד מרגעי השפל המכוערים ביותר של נתניהו. והגרוע מכל, הדברים ממש אינם משרתים את המסר הנכון שגבאי התכוון אליו.

גבאי יצא נגד ההיגררות אחרי גורמים קיצונים, המנוכרים ליהדות, דוסופובים, רדיקלים. נגד הקו שבא לידי ביטוי, למשל, בקמפיין נגד דחליל ה"הדתה" וכד'. את זה, ראוי גם ראוי היה שיאמר, אבל בצורה אחרת.

ולמרות האמירה האומללה, חשוב יותר המסר שהוא רוצה להביע, ובעיקר – חשוב שהמסר הזה הוא ביטוי לקו שגבאי מוביל; בידול בין מפלגת העבודה לבין השמאל הקיצוני, שאחריו היא נגררת זה שנות דור; עובדה ההופכת אותה לבלתי רלוונטית.

הדברים באים לידי ביטוי גם בהתבטאויות של גבאי בנושא המדיני, שיש בהם שינוי מהפרדיגמה העבשה והעשנה שטשטשה כל הבדל בין מפלגת העבודה ומרצ. הוא מנסה לצבוע את מפלגת העובדה בצבע שונה, ובכך הוא מעורר סקרנות ותקווה, שמשהו חדש וטוב קורה במפלגת העבודה.

אולם המשהו החדש והטוב הזה לא יהיה משמעותי, אם הוא יצטמצם לכותרות ומחוות, ולא יתורגם לקו מדיני. וכדי לעצב קו מדיני חדש למפלגת העבודה, גבאי אינו צריך לצטט את נתניהו אלא את רבין, את אלון, את מעצבי דרכה של מפלגת העבודה עד המחטף שעשה אהוד ברק בוועידת קמפ-דיוויד, כאשר בעט בכל הקווים האדומים של מפלגת העבודה, ריסק את כל אדני הקונצנזוס הלאומי ועקף את מרצ משמאל (באופן ממשי, לא כמטפורה).

במקום קידוש הקו הירוק כגבולה של ישראל, ופיצוי על סיפוח גושי התיישבות לישראל בנסיגה משטחים ריבוניים מקבילים של המדינה ("חילופי שטחים" בכיבוסית), על גבאי לאמץ את דרך הפשרה הטריטוריאלית שאפיינה את מפלגת העבודה עד ברק. בנאומו האחרון בכנסת לפני הרצח, כאשר הציג את הקווים האדומים שלו במו"מ על הסדר הקבע, אמר רבין ככותרת תכניתו: "לא תהיה נסיגה לקווי 4 ביוני 1967".

יש לחזור לעקרונות תכנית אלון, כלומר להפרדה בין שטחים המאוכלסים בצפיפות בערבים, ולכן הם מסכנים את צביונה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית בעלת רוב יהודי מוצק לדורות, לבין שטחי ארץ ישראל פנויים להתיישבות ולריבונות ישראלית ומבטיחים לישראל גבולות בני הגנה מוצקים לדורות. רבין ציין את ירושלים השלמה וסביבותיה, את בקעת הירדן "במובן הרחב ביותר של המושג" ואת גושי ההתיישבות.

אם אבי גבאי יאמץ את מורשת רבין וישוב לדרכה ההיסטורית של תנועת העבודה, הוא יהיה מועמד ראוי וכשיר להנהגה לאומית.

* "ידיעות הקיבוץ"