צרור הערות 22.10.17

* ארץ נהדרת – שבת. 5:00 לפנות בוקר. אזעקה ורעש של נפילות. רק לפני שעתיים הלכתי לישון. לא נעים. באמת לא נעים. כדובר צח"י (צוות חירום יישובי) תפקידי להעביר הודעות לציבור.

וכשחוזרים למיטה – עולות המחשבות. זה באמת לא נורמלי, ממש לא נורמלי לחיות ככה. מה פתאום הורים צריכים בשבת ב-5:00 בבוקר לתפוס את הילדים שלהם ולרוץ למרחב המוגן? עד מתי?

וכמובן שהמחשבות שלנו עם בננו הבכור, שזו השבת האחרונה שלו בצה"ל אך הוא נמצא על הגבול הסורי, לנוכח פני האויב.

אבל דווקא המחשבות הללו מחדדות את התובנה. נכון, זה לא נעים. אבל הבה נבחן את הפרופורציות.

ישראל, המדינה היחידה בעולם שמיום הקמתה כל סביבתה חולמת על השמדתה (כולל מדינות שחתמו עמנו על הסכמי שלום) וחותרת להגשמת חלום זה. זה נתון, שהיכולת שלנו להשפיע עליו אפסית. עובדה זו מחייבת אותנו להשקיע בביטחון הרבה מעל ומעבר לכל מדינה אחרת.

ועם זאת, נוצרה כאן דמוקרטיה ליברלית משגשגת ומפותחת, רבת הישגים ומובילה בתחומים רבים בקנה מידה בינלאומי.

נכון, מדינה לא מושלמת, דמוקרטיה לא מושלמת, פערים סוציואקונומיים רחבים מדי, יותר מדי שחיתות; כן, יש עוד הרבה מה לעשות, מה לתקן, במה להיאבק ולאן לשאוף. ואסור לוותר.

אבל כדאי לראות את הדברים בפרופורציות הנכונות. כי באמת, בלי טיפת ציניות – יש לנו באמת ארץ נהדרת.

* פש"מ – אגב, לאחר האזעקה ציינתי זאת בפוסט בפייסבוק, ואיזה פש"מ (פצצת שנאה מהלכת) כתב: "מלחמת שלום השחיתות". ואני בטיפשותי עוד שחקתי את מקשי המקלדת כדי לענות למנוול.

* שיטות של מאפיה – מפכ"ל המשטרה דיווח בתחילת השבוע, באיחור של מספר שבועות, ליועץ המשפטי לממשלה, על "שיחה" שקיבל ממכר, ממקורבי "סביבת" ראש הממשלה, שבקולנוע אפשר היה להגדיר אותה כ"הצעה שאי אפשר לסרב לה", ובלשון החוק נכון להגדיר אותה כסחיטה באיומים.

אותו מקורב סיפר למפכ"ל ש"כועסים" עליו ב"סביבת ראש הממשלה", מכנים אותו "בוגד" ו"כפוי טובה", והזהיר אותו מפני פרסומים שליליים על אודותיו.

למה "בוגד"? כי נאמנותו היא למדינת ישראל, לציבור ולחוק, ולא לנתניהו. ולכן, משטרת ישראל ממשיכה למלא את תפקידה ולחקור ברצינות וביסודיות את החשדות נגד ראש הממשלה.

למה "כפוי טובה"? כיוון שמבחינת "סביבת ראש הממשלה" תפקיד המפכ"ל הוא צעצוע שאלשייך קיבל כמתנה, כטובה אישית, מראש הממשלה. בתמורה, מצופה ממנו לגלות נאמנות. לא נאמנות לתפקיד, אלא לצרכיו האישיים של הממנה, שמנוגדים למהות תפקידו של המפכ"ל.

ואכן, לא חלפו שבועות ספורים, והמתקפה יצאה לפועל, לקראת הזמנתו של רוה"מ להמשך החקירות.

כך פועלת מאפיה.

וזה כל מה שעומד מאחורי הספין על איזה "ליאור" או איזה "חורב".

וכל זה לא היה קורה אלמלא יכול נתניהו לסמוך על גדודי נאמניו, חייליו; עובדי אלילים חסרי חוש ביקורת מינימלי. לפני שבועות מספר כתבתי כאן על מגמה שזיהיתי. פתאום, בבוקר בהיר אחד, באופן ספונטני, כמה כתבני ימין בפייסבוק החלו להשתלח במפכ"ל, לקרוא להתפטרותו, להיתלות בספין של "ליאור" "חורב". כך בדיוק היה בעבר כלפי ריבלין וכלפי יעלון (כשנתניהו רצה להיפטר מה"כתם" שדבק בו, כאשר גילה מנהיגות בהודעה המשותפת עם יעלון אחרי המעשה של אלאור אזריה, לפני שהבין לאן זורם הזרם העכור) ועוד. נראה לי שלפחות חלק מאותם כתבנים גם מאמינים, ממש משוכנעים, שהם כתבו באופן עצמוני את דף המסרים.

כאשר הספין הגיע לבשלות, הוא הופיע בגלוי בציוץ של הטוקבקיסט הראשי.

בערך יחד עם תחילת המסע נגד אלשייך, התרעתי כאן גם כנגד מסע דומה נגד תאגיד השידור הציבורי. לא בכדי, שני המסעות הבשילו באותו השבוע.

ומי הבא בתור? גזרו ושמרו. אני כבר מזהה את חלחול הארס נגד גדעון סער.

* המאכער האסטרטגי – הציבוריות האוסטרית סוערת, בעקבות קמפיין סמוי בארומה אנטישמית שנוהל נגד הקנצלר הנבחר קורץ. מתברר שמי שעומד מאחוריו הוא ישראלי; המאכער האסטרטגי טל זילברשטיין, השותף להרעלת הציבוריות הישראלית כבר כשני עשורים.

זילברשטיין חשוד בפרשת הונאת הענק בה נחשד גם איש העסקים בני שטיינמץ. בעבר הוא היה חשוד בפרשיית השחיתות של עמותות ברק, ואף הוחלט להגיש נגדו כתב אישום, אולם לבסוף הוחלט לסגור את התיק, כי שתיקות המעורבים (ובהם ראש האופוזיציה הנוכחי) הצליחו להכשיל את החקירה.

זילברשטיין הוא מאכער אסטרטגי לכל דורש. הוא היה יועצו של אהוד ברק. אח"כ היה יועצו של יריבו המר של ברק – אהוד אולמרט, והשתלח בברק. אח"כ היה יועצו של יריבו המר של אולמרט – בנימין נתניהו. יד רוחצת יד, וידם של מאכערים מסוגו של זילברשטיין בכל, ויד כל בהם.

גם ליאור חורב שייך לזן המאכערים האסטרטגיים. הוא עבד עם שרון, הוא עבד עם אולמרט, הוא עבד עם כחלון. תמורת סכום נאה לא תהיה לו כל בעיה לעבוד עם נתניהו. כך זה עובד שם, לצערנו.

בשל התייצבותי לצד מפכ"ל המשטרה, בזכות דבקותו בנאמנות למדינה ולחוק ולא לנתניהו, שואלים אותי מכל עבר – אבל מה אתה אומר על העסקת ליאור חורב?

מה אני אומר? אני סולד מן ההעסקה הזאת. צר לי מאוד שמפכ"ל המשטרה משתמש בשירותיו.

אבל ברור לי ב-100% שאין צל צלו של קשר בינו לחקירות כלשהן. וברור לי לחלוטין, שכל הקמפיין נגד המפכ"ל בנושא, אינו אלא ספין ציני של החשוד בנימין נתניהו נגד גורמי אכיפת החוק, ואיני רוצה להיות אידיוט שימושי של הספין הזה.

אכן, תופעת המאכערים האסטרטגיים היא תופעה משחיתה. אנו רואים זאת היטב בסביבתו של בנימין נתניהו, ובמצעדי מקורביו ויועציו לחדרי החקירות של יחידת להב 433, כולל במעורבות מושחתת בעניינים הרגישים ביותר של ביטחון ישראל וכלכלת ישראל.

* תו התקן של דבוקת שוקן – אבי גבאי עבר השבוע מתקפה ארסית קשה מצד השמאל הרדיקלי, בהובלת דבוקת שוקן. מידי יום מופיע מקבץ של פשקווילים (כולל שני פשקווילי המערכת, מחצית פשקווילי המערכת מתחילת השבוע) המטיחים בו דברי נאצה ושטנה, מבטאים את סלידתם ממנו. המילים המככבות במתקפה הפרועה הן לאומנות, פשיזם וגזענות. משום מה עוד לא הופיעה המילה "נאצי", אבל אולי הסיבה לכך היא שגדעון לוי ורוגל אלפר עוד טרם פישקוולו אותו.

אולם המתקפה הזאת אינה התקפה אישית על אבי גבאי, אלא מתקפה על השמאל הציוני לדורותיו. לא בכדי, אחד מצירופי המילים הפופולריות בפשקווילים הללו הוא "כמו קודמיו" עם ציטוטים המעידים על אשמתם.

במסגרת המסע, הציגה מערכת השוקניה כשֵׁרוּת לציבור רשימה של אמירות "ימניות קיצוניות". לצד כל אמירה כזאת מופיעה תמונה של אחד ממנהיגי השמאל הציוני לצד איש ימין, דוגמת סמוטריץ', בנט, אורי אריאל, וצריך לנחש מי אמר אותה. לרוב אמר אותה איש השמאל, כמו הרצוג או ציפי לבני, מה שמוכיח שכל הציונים אותו זבל לאומנו-פשיסטו-גזעני.

דוגמה להתבטאות לאומנו-פשיסטו-גזענית שהוקעה בחידון הזה, היא דבריה של שלי יחימוביץ': "אנחנו בוודאי לא פושעים. ברור לי שקיים סבל, אבל בעיניי, המפעל הציוני הוא אחד המפעלים המוסריים והצודקים ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית". נו, מה? הוא שאמרנו: לאומנו-פשיסטו-גזענית. תו התקן של השוקניה היא: אנחנו פושעים. בוודאי. המפעל הציוני הוא אחד המפעלים האנטי מוסריים והבלתי צודקים בתולדות האנושות, שכל תכליתו הוא גרימת סבל לאחר.

* שלמה זנד צודק – צירוף המילים "שלמה זנד צודק" הוא האם-אמא של האוקסימורונים. הרי הייצור האחרון עלי אדמות שניתן לומר עליו שהוא צודק, הוא הפוסט היסטוריון הזה, שמפעל חייו הוא הכחשת עצם קיומו של העם היהודי "המומצא".

אבל מה לעשות, שלמה זנד צודק. הוא צודק במאמר שפרסם ערב שבת ב"הארץ", בהתייחסו לפולמוס בין אורי אבנרי לבני בגין בנושא "זכות" השיבה. אבנרי הסביר שהפלשתינאים לא יוותרו על "זכות" השיבה, ובצדק, כי זו זכות "קדושה", ולכן היא חייבת להיות מעוגנת בכל הסכם שלום. אולם הוא "מרגיע" (מרדים?) אותנו ב"הבטחה" שרובם לא ירצו לבוא בפועל אלא יסתפקו בפיצויים. שלמה זנד טוען שהוא טועה, שהפלשתינאים בהמוניהם יממשו את ה"זכות". הוא צודק.

זנד נוזף באורי אבנרי שזה לא מוסרי לתמוך ברעיון מתוך תקווה שהוא לא יתממש. ועל הדרך הוא גם משתלח בהצהרת בלפור הקולוניאליסטית, שאין בה אפילו מראית עין של צדק.

* אחרי החגים יתחד"ש – אני מצטער מאוד על כך שזהבה גלאון עוזבת את הכנסת. מצטער?! למה? כיוון שמוסי רז נכנס במקומה.

* יום הזעם – על מה ולמה משתוללים החוליגנים החרדים? הרי הם משתמטים בהמוניהם, כמעט ללא הגבלה. על מה הם זועמים?

לא להאמין. נגד חיובם לגשת ללשכת הגיוס כדי להשתמט. על כך כל הזעם. לגשת ללשכת הגיוס כדי להשתמט זה ביטול תורה, לעומת ימים שלמים של השתוללות והתפרעויות.

יש לציין שהחוליגנים הללו אינם כל החרדים אלא פלג אחד במגזר החרדי. אבל הראאד סלאח של הפלג הזה, שמואל אוירבך, ראש המדיחים והמסיתים, חסין כנראה מפני חקירה ומעצר.

השימוש בביטוי "יום הזעם" מעיד ממי הם שואבים את ההשראה למלחמתם נגד המדינה הציוינית.

* למה לא שומעים את קולם? – אני מרבה לכתוב על השד ה"הדתי"; אותו דחליל "הדתה" דמיוני שנכנס לחיינו הציבוריים, באיזו תאוות הרס ומדון. מה גורם לי לתחושה הקשה הזאת, לצורך לחזור לכך שוב ושוב? דומני, שהסיבה לכך היא המעורבות של כמה מארגוני ההתחדשות היהודית בקמפיין. והרי לאמתו של דבר, הקמפיין הזה מכוון בראש ובראשונה נגדנו, נגד מה שאנו מייצגים, כיוון שאנו מצליחים להכניס לחיים ה"חילונים" תרבות יהודית, חינוך יהודי, עם השפעה לטווח הרחוק. חב"דניק שמגיע לגן ותוקע בשופר כי הגננת רוצה קצת יידישקייט, מעניק איזו חוויה, אך אינו משפיע באמת. דחליל ה"הדתה" מנגן על פרנויות הוריות, ובשם הגנה על הילדים מפני איזו "הדתה", יוזמי הקמפיין מחזקים את התודעה על פיה היהדות היא "שלהם", היא "לא שלנו". ולכן, המעורבות של אותם ארגונים, שנובעת לעתים ממניעים אינטרסנטיים וכלכליים צרים, היא כריתת הענף שעליו אנו יושבים ופגיעה במפעל חיינו.

אני שייך שנים רבות לעולם ההתחדשות היהודית, ובין השאר ניהלתי במשך מספר שנים את מרכז "יובלים" – מרכז פלורליסטי לתרבות וזהות יהודית בגליל, שלצערי כבר לא קיים. אני מכיר אישית את ראשי הארגונים והם פשוט לא מתחברים לי עם הקמפיין הזה. זהו קמפיין שמתאים לאור קשתי מ"הארץ", ל"פורום החילוני", לדוסופובים למיניהם; ואילו אנו רוצים לטשטש את הדיכוטומיה בין חילונים ודתיים, ולהיות גשר לא רק בין הציבור הישראלי ותרבותו היהודית, אלא גם בין חלקי העם. לכן, הדבר הכואב לי ביותר בקמפיין הזה, הוא מעורבות חלק מן הארגונים.

ביום שישי נערך יום עיון מרגש מאוד לזכרו על מורי ורבי יריב בן אהרון במדרשה ב"אורנים", במלאת שנה לפטירתו. "המדרשה" היא בית המדרש שלי. חשוב היה לי, בהזדמנות זו, לשוחח עם ראשיה, לשמוע אותם. אולי פספסתי משהו? אולי באמת קיימת תופעת "הדתה" שמאיימת דווקא על ההתחדשות היהודית, ואני לא ידעתי?

שמחתי לשמוע מפיהם עמדה זהה לדעתי; זהה לחלוטין. אבל למה הם לא משמיעים את קולם? מסתבר שהם מזלזלים בקמפיין הזה, מתייחסים אליו כאל טרנד חולף וחסר חשיבות. לצערי, איני בטוח שהם צודקים. הלוואי שאתבדה.

* #גם_אני_לא – רענן שקד ("ידיעות אחרונות") הקדים אותי. רציתי להיות הראשון שיוצא בקמפיין "#גם_אני_לא" של גברים שלא פגעו ולא הטרידו. ומה יש לי לכתוב מתחת לכותרת הזאת? שום דבר. ואני בטוח שכמוני – רוב הגברים.

* המונולוג שלא נראה – וואו וואו איזה מונולוג יכול היה ליאור שליין לכתוב על השטויות של מרב מיכאלי.

* שפה זרה – צפיתי בראיון עם מרב מיכאלי בערוץ 2, ואין לי שום ויכוח אתה. למה? כי איני מסוגל להבין אותה. אנו מדברים בשתי שפות שונות. אני מדבר עברית. הו/יא מדבר/ת טרחני/ת.

* גלוריפיקציה לפשע – כתבת השער של "7 ימים", הנמתחת על פני שבעה עמודים, היא כתבת גלוריפיקציה לזוג שודדים. תועבה.

וכך הזהיר אותנו החכם מכל אדם מפני התופעה: "אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם. כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם".

* מי שאינו מבין את הקשר – במלאת 20 שנה לשחרור הגולן וראשית ההתיישבות בגולן, נערכה ב-16 בספטמבר 1987 עצרת משותפת של מתיישבים וחיילי צה"ל במעלה גמלא. הדובר המרכזי בעצרת היה שר הביטחון יצחק רבין.

"זהו הישג בלתי רגיל, שילוב העוצמה הצבאית והיכולת ההתיישבותית. שני אלה באו יחדיו מאז ראשיתה של הציונות, בוודאי מאז הקמת המדינה. מי שאינו מבין את הקשר שבין השניים לא יבין מהו ביטחון של מדינת ישראל ומהי משמעותה של ההתיישבות.

ההתיישבות היא הביטוי האמתי של הכאת שורשים באדמה, כאן באדמת הבזלת של רמת הגולן. בעיניי, חיזוקה של ההתיישבות חשוב הרבה יותר מדברים אחרים והבעיה אינה רק מס שפתיים, אלא נכונות לממש זאת ונכונות לתת עדיפויות אמתיות. חבל שאין תחושה של צורך להושיט יד להתיישבות. בראש ובראשונה זאת ארץ ישראל, זאת ההתיישבות, זה הביטחון.

אתם, תושבי רמת הגולן, מהווים יחד עם צה"ל את קו ההגנה מול הסכנה הפוטנציאלית ואתם ראויים להרבה יותר שותפות, תמיכה וסיוע בעת מצוקה. כמי שהיה אלוף הפיקוד בשנות ה-50, כמי שהיה רמטכ"ל ששת הימים, יש לי חובה מוסרית כלפיכם ולכן באתי להיות אתכם היום".

הדברים על סיוע בעת מצוקה, מכוונים למשבר החקלאות, הקיבוצים והמושבים בשנות ה-80, שפגעו בהתיישבות כולה, ובעיקר בהתיישבות הצעירה, כולל זו שבגולן.

5 שנים מאוחר יותר, 12 ימים טרם היבחרו לראשות הממשלה, רבין הופיע בעצרת ה-25 להתיישבות בגולן, ושב על מחויבותו הברורה לעתיד הגולן וההתיישבות בו כשטח ישראלי בכל הסדר שלום.

למרבה הצער, הוא שינה את טעמו וכראש ממשלה ניהל מו"מ על נסיגה מהגולן. סביר להניח שלנוכח השתנות הנסיבות, הוא היה חוזר לעמדתו המקורית.

ביום השנה לרצח רבין, רבים מעלים על נס דווקא את טעויותיו. אני סבור שמן הראוי להעלות על נס דווקא את צדקתו, בעמדות בהן דגל רוב שנות חייו.

* ביד הלשון

בלפוריה ורמת דוד – כיוון שחב"ע יוצא לפגרה, אני מקדים מעט ומקדיש את הפינה לציון מאה שנים להצהרת בלפור – הצהרתה של ממשלת בריטניה, ב-2 בנובמבר 1917, עליה חתום שר החוץ הלורד ארתור ג'יימס בלפור, על פיה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

שמותיהם של שני יישובים בעמק יזרעאל קשורים להצהרת בלפור.

האחד הוא המושב בלפוריה, הקרוי על שמו של בלפור. השני הוא קיבוץ רמת דוד, הקרוי על שמו של הלורד דיוויד לויד ג'ורג', ראש ממשלת בריטניה בזמן ההצהרה.

קיבוץ רמת דוד נוסד ב-1926. המושב בלפוריה נוסד ב-1922.

* "חדשות בן עזר", "על השבוע"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s