משלי יז: לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ

לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ, שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה.

לעג לרש ושמחה לאיד הם שני ביטויים שפרק יז הנחיל לשפה העברית. ביטויים אלה עוסקים ברשע וציניות מכוערים במיוחד.

אומר הפסוק, שהאיש שלועג לעני ושמח לאידו, כאילו קילל את אלוהים, והוא לא ינקה מעונש.

השמחה לאיד היא שמחה למפלתו של האחר. ביטוי עממי אומר ש"אין שמחה כשמחה לאיד". אבל זו שמחה לא מוסרית והיהדות מתעבת אותה.

אנו בעיצומו של חג הסוכות, החג עליו נאמר "ושמחת בחגך, והיית אך שמח", חג השמחה; החג שאחת ממצוותיו העיקריות היא לשמוח.

ומה הקשר בין שמחת החג לשמחה לאיד? כך נכתב בפסיקתה דרב כהנא: "שלוש פעמים נזכרת בתורה השמחה בקשר לחג הסוכות אבל בפסח אין את מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. ולמה? בשביל שמתו בו המצריים. … למה? כדאמר שמואל 'בִּנְפלֹ אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח'".

הבהרה: הפסוק "בִּנְפלֹ אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ, פֶּן יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ" הוא מספר משלי, פרק כד. אולם בפרקי אבות, שמואל הקטן מצטט את הפסוק בשלמותו, בלי להוסיף, לפרש או להבהיר, מתוך הזדהות מוחלטת עם הכתוב. מסכת אבות פרק ד משנה כד: "שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר, בִּנְפֹל אוֹיִבְיךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ, פֶּן יִרְאֶה יְיָ וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ".

על פי פסיקתה דרב כהנא (לא לבלבל חלילה עם "הרב" מאיר כהנא), הסיבה לכך שמצוות השמחה היא בסוכות ולא בפסח, אף שהגאולה הגדולה הייתה בפסח, היא המוות והסבל של המצרים. אנו שמחים על יציאת מצרים, אך אין בנו שמחה לאידם של המצרים על האסון שפקד אותם, ולכן השמחה היא מאופקת. השמחה בסוכות היא שמחה שלמה, כי אין בה כל שמחה לאידו של מישהו, אפילו לא של אויב.

ב"שירי עיר היונה" מתאר אלתרמן את עליבות הגולה. לא זו בלבד שאין לנו בגולה פיסת אדמה משלנו, לחיות עליה ואף להיקבר בתוכה, וכל דבר עלינו לקנות מנוכרים – אנו נאלצים לסבול מלעגם על כך שאין לנו אדמה משלנו. זו התגלמות הלעג לרש.

לַחְמִי – אָמַר גּוֹלֶה – מִיַּד שׂוֹנְאִי
קָנוּי הָיָה בִּמְחִיר. עֲצֵי הַיַּעַר
בָּהֶם קֵרִיתִי בֵּית הָאֲבָנִים
זָרִים הָיוּ, קָרְאוּ לָאֵשׁ כִּי תַּעַל.
הַחֲרָסִים אֲשֶׁר כִּסּוּ עֵינִי
מֵאֲדָמָה נָכְרִית לֻקְחוּ, לְלַעַג –
לָרָשׁ, לָעָם הַחַי חַיֵּי קְצָפָה
וְְעִוּוּי דְּמוּת וְלַעֲגֵי שָׂפָה.

****

טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב.

הפסוק מדבר בשבח שלום הבית. הוא ממחיש את דבריו באמצעות הנגדה בין חשיבות מצבה החומרי של המשפחה, לחשיבות שלום הבית בתוכה. מוטב, אומר הפסוק, בית עני שחי על מזון מינימלי, אך שרויה בו הרמוניה ואהבה על בית מלא בכל טוב, אך אורח החיים שבו הוא של ריב ומדון. שלום הבית מקרין שלווה על יושביו, החשובה יותר מרווחה כלכלית.

בשירו "קרועים אנו" מציג שלונסקי את מצבם החומרי העלוב של חלוצי העליה השלישית, שבגדיהם קרועים ובקושי יש להם מה לאכול, אך שורה בחבורתם שמחה גדולה.

קְרוּעִים אָנוּ
בְּלוּאִים אָנוּ
לִכְבוֹד יוֹם טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.
הַלְלוּיָה
הַלְלוּיָה
הַלְלוּהוּ עַד בְּלִי דַּי.

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב.

רְעֵבִים אָנוּ
צְמֵאִים אָנוּ
לִכְבוֹד יוֹם טוֹב נְקַדֵּשׁ עַל לֶחֶם צַר.
הַלְלוּיָה
הַלְלוּיָה
הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר.

וְהַלֵּב פָּרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב…

…חֶבְרַיָּא, בֹּאוּ!
מִתֹּהוּ אֱלֵי בֹּהוּ
אֶל בַּל נֵדַע מַה שְּׁמוֹ הוּא
יַנְחֵנוּ הַגּוֹרָל.

רַק רוּחַ סְתָו גּוֹנֵחַ
כַּכֶּלֶב הַקֵּרֵחַ.
מָחָר – עוֹרֵב פּוֹרֵחַ,
אֶתְמוֹל – אִי, לַהֲדָם!

הָא לַחְמָא – לֶחֶם עֹנִי
וּבְשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי
מִי עוֹד אֻשָּׁר כָּמוֹנִי
אֲנִי כַּפָּרָתוֹ!

עוֹלָם הַזֶּה כַּזַּיִת.
עוֹלָם הַבָּא הוּא פַּיִט
אַשְׁרֵי כָּל בֶּן בְּלִי בַּיִת
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם זוּ!…

השיר הזה, שהולחן והיה פופולרי מאוד בקרב החלוצים, מבטא כמה רבדים של קרע. קרע פיסי – הבגדים הקרועים והבלויים, המבטאים את העוני הריאלי שבו חיו החלוצים בתקופת העלייה השלישית. קרע נפשי – בין שמים וארץ. בין כיסופי הגאולה למציאות הריאלית הקשה של רעב ועוני. קרע רוחני – בין הדת והמסורת של בית אבא, לבין האידיאולוגיה החילונית שלהם.

שלונסקי כותב ש"אֶל בַּל נֵדַע מַה שְּׁמוֹ הוּא / יַנְחֵנוּ הַגּוֹרָל". האל הזה קיים? האל הזה הוא פיקציה? האל הוא געגוע? האל הוא צורך קיומי? בפרפרזה על "לא כלום אתמול – מחר הכל" של "האינטרנציונל" (בתרגומו) הוא ממשיך: "מָחָר – עוֹרֵב פּוֹרֵחַ, / אֶתְמוֹל – אִי, לַהֲדָם!" שורה מייאשת. הוא כבר לא חלק מן האתמול, שאיננו – לא היו דברים מעולם. אך אין גם אמונה בעולם המחר, שהינו "עורבא פרח".

ואף על פי כן, השיר הוא שיר אופטימי. אמנם "הָא לַחְמָא – לֶחֶם עֹנִי", זה המזון שלהם. אולם " לִכְבוֹד יוֹם טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי". הוא אינו מוותר על הקדושה, על החג = יום טוב, גם אם בגדי החג הם טלאים על גבי טלאים. וגם במצוקה הכלכלית הקשה, הוא וחבריו שרים " הַלְלוּיָה, הַלְלוּיָה / הַלְלוּהוּ עַד בְּלִי דַּי". הללו את מי? את אותו "אֶל בַּל נֵדַע מַה שְּׁמוֹ הוּא". לא רק הבגד קרוע, גם "הַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף", ובכל זאת, אותו לב "יָרֹן יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב". הנשמה אינה נכנעת לכאב ואף לא לרעב ולצמא – "לִכְבוֹד יוֹם טוֹב נְקַדֵּשׁ עַל לֶחֶם צַר". אין חלה, רק לחם צר, לחמא עניא, אבל בשבת ובחג הם לא יוותרו על הקדושה. כדי לצאת מדיכאון העוני והרעב, הם זקוקים לקדושת החג, או שמא מתנחמים בזיכרונות בית אבא, בגירסא דינקותא שלהם.

המשך השיר מבטא ממש אמונה משיחית בגאולה, בעולם הבא – הפיוטי, שנותן את הנחמה בעולם הסבל הנוכחי. "עוֹלָם הַזֶּה כַּזַּיִת. / עוֹלָם הַבָּא הוּא פַּיִט / אַשְׁרֵי כָּל בֶּן בְּלִי בַּיִת /
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם זוּ!…".

החלק השלישי והאחרון מתאר את החג כהיסחפות במחול סוער, המגרש את הסבל והדיכאון. חלק זה, מתאר בשורות קצרצרות, ממש אקסטזה חסידית, הסוחפת לתוכה את הקורא:
נִתְהוֹלֵלָה
נִתְחוֹלֵלָה
נִשְׁתּוֹלֵלָה
אָמֵן סֶלָה!

בִּסְחַרְחֹרֶת
לֵב שִכֹּרֶת
כְּצִפֹּרֶת
אֶל הָאֵשׁ.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ
מִי שֶׁאֵין לוֹ
פְּתַח אֶת פִּיהוּ
יַיִן תֵּן לוֹ.

הֹלּוּ חֹלּוּ
צַעַר גֹּלּוּ
הַלְלוּיָהּ
לֵב יָחֵף!

****

אמי נהגה לומר ש"בּוּרוּת אינה דגל, ואין צורך לנפנף בה". היא נהגה לומר זאת בעיקר על אנשים המדברים בלהט ובביטחון על נושאים שאין להם מושג בהם, ובכך מפגינים את בּוּּרוּתם. מוטב היה שישתקו.

דבריה מתכתבים עם דברי האירוניה של החכם מכל אדם:
גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב, אֹטֵם שְׂפָתָיו – נָבוֹן.

* 929

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s