משלי ח: הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה

הפרק עוסק בחכמה, מדבר בשבחיה ובתועלתה. החכמה = התורה.

בין השאר מופיע הפסוק: "עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה". מה משמעות הדברים? החכמה היא הגורם לעושר? עשיר הוא חכם וחכם הוא עשיר?

אני מבין זאת אחרת. הפסוק משווה בין עושר הקשור לחכמה לבין עושר שאינו קשור אליה. כאשר הוא מדבר על עושר וכבוד, כוונתו שיש אנשים עשירים שהציבור מכבד ומעריך אותם, ועשירים המעוררים סלידה וכעס בקרב הציבור. איזהו העושר שבעליו ראוי לכבוד? זה שהולך עם צדקה. צדקה במובן של צדק ויושר ובמובן של חסד ונדיבות.

הפסוק מדבר על עושר הראוי לכבוד, כלומר כזה שנרכש ביושר, בעבודה קשה, בעסקים הגונים וכזה שרווחיו הולכים לתועלת הכלל, הן בהשקעות ותעסוקה והן בתרומה לקהילה.

מכלל הן ניתן להקיש על הלאו – הון עתק שאינו מחובר עם צדקה, הוא עושר לא מכובד. עושר של טייקונים שהתעשרו בזכות החיכוך שלהם עם השלטון, למשל, שעזר להם בעסקאות ענק, שבהם הוקרבו צורכי החברה לצרכי הטייקון, אינו עושר מכובד. וגם עושר של טייקון יהודי שמממן תעמולה ארסית נגד המדינה היהודית, אינו מכובד. להיפך, זהו עושר טמא ומנואץ.

היהדות אינה יוצאת נגד עשירים, נגד אחזקת רכוש והון. היא יוצאת נגד עושר שמושג בדרך בלתי הגונה ושהשימוש בו אינו ראוי ואינו לטובת הכלל.

ובאשר להון ושלטון – הקשר בין השניים מטמא הן את השלטון והן את ההון.

 * 929

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s