פינתי השבועית ברדיו: עד העונג הבא

עד העונג הבא / המכשפות
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 18.9.17

כאשר קראתי את הביוגרפיה המצוינת של מאיר אריאל, שכתב ניסים קלדרון, חשבתי על כך שאין אצלנו תרבות של כתיבת ביוגרפיות על אמני במה, על מוסיקאים. וחשבתי, שאולי קלדרון שכבר הרים את הכפפה, והתוצאה כל כך משובחת, ימשיך בדרך זו, ויכתוב ביוגרפיות נוספות על גיבורי הרוק הישראלי. חשבתי על שלום חנוך, אריק איינשטיין, שלמה ארצי או ברי סחרוף. שמחתי לשמוע, בראיון עמו, שהוא אכן עמל על ביוגרפיה חדשה של דמות חשובה ברוק הישראלי. אבל הופתעתי מאוד כששמעתי על מי הוא כותב – על ענבל פרלמוטר. ביוגרפיה היא סיפור חיים. ענבל פרלמוטר מתה בגיל 27 בקירוב, גיל שרוב הצעירים מצויים בו בין הטיול שאחרי הצבא לתחילת הלימודים באוניברסיטה. איזו גרפיה כבר אפשר לכתוב על ביו של 27 שנים?

חזקה על קלדרון שיש עומק ומשמעות לבחירה הזו. מן הסתם, הוא מכיר במקומה המרכזי, על אף גילה הצעיר, ברוק הישראלי בכלל וברוק הנשי הישראלי (הצעיר לפחות בעשרים שנה מן הרוק הגברי) בפרט. והוא לבטח מצא ביצירתה מומנטים אוטוביוגרפיים, שמצדיקים את הביוגרפיה. ואני מצפה בסקרנות רבה לצאתה.

לפני עשרים שנה בדיוק, ערב ראש השנה תשנח, נהרגה ענבל פרלמוטר בתאונת דרכים קטלנית, בהתנגשות עם מעקה בטון בגשר ראשון, בדרכה לסעודת החג בבית הוריו של בן זוגה, צלם הקולנוע שרק דה-מאיו, לאחר בילוי עם אמה ברחובות ועליה לקברו של אביה. עד היום ניתן למצוא ברשת תאוריות על כך שהיא התאבדה. שמועות אחרות הן שהיא נהרגה בתאונה כיוון שנהגה בהשפעת סמים. אכן, ענבל הייתה מכורה להרואין, אך בשנתה האחרונה עברה תהליך גמילה ובבדיקות המשטרה לא נמצאו בדמה סמים ולא אלכוהול.

התאוריות הללו מעידות על המסתורין שאפף אותה, כגיבורת תרבות ישראלית בלתי שגרתית, שמתה בנסיבות טרגיות כל כך בגיל צעיר כל כך. רבים הזכירו את גיל 27, כגיל מיתולוגי שבו הלכו לעולמם כמה מגיבורי הרוק העולמי, עובדה שהוסיפה להילת הגיבורה המיתולוגית שנקשרה לענבל. לאחר מותה, ניסו רבים לחפש רמזים מטרימים בשיריה על שאיפת מוות. יש לשער שקלדרון יעסוק בספרו בכל התיאוריות על מותה.

הוא יעסוק בוודאי בסיפורי האלימות שנקשרו אליה, כמו בעיטה בראשו של מעריץ בהופעה ומעצרה בחשד שדקרה בבילוי במועדון את הכוריאוגרפית אתי שגיא. וגם אלימות עצמית, כמו חירור אצבעותיה באולר, בתקופות השפל שלה. מה אמת ומה שמועות? קלדרון לבטח יטפל בכך. הוא בטח יסביר גם את הבחירה המוזרה, אך הסמלית, בשם "המכשפות", הטעון כל כך במשמעות האפלה שניתנה בתרבות המערבית לנשים מכשפות.

ענבל פרלמוטר הייתה משוררת רוק, מלחינה, זמרת וגיטריסטית. היא נולדה ב-1971 ברחובות, למשוררת עפרה שונית והמוסיקאי, הגיטריסט והמורה לגיטרה אברהם פרלמוטר. בגיל 8 החלה ללמוד כינור, ובהמשך הדרך עברה לגיטרות.

כוכבה דרך בגיל 21, עם הקמת להקת "המכשפות", תחילה המכשפות באות כ"ף, וכעבור כשנה שונה השם ל"המחשפות", באות חי"ת.

הלהקה פעלה במשך 5 שנים בלבד, אך היא הטביעה חותם של ממש ברוק הישראלי, הן בשל הצלחתה הרבה בזמן אמת, והן בשל השפעתה לאורך זמן, עד היום, 20 שנה אחרי מותה של ענבל.

ענבל פרלמוטר הייתה המנהיגה והרוח החיה של הלהקה. היא כתבה והלחינה כמעט את כל שיריה ואף ציירה את עטיפת תקליטה הראשון. יש לציין שהציור הוא לא ממש יצירת מופת.

שאר חברות הלהקה היו יפעת נץ, יעל כהן, ליעד שר, קרן ברנר והסולנית מלי שלום. בשנה השניה של הלהקה החליפה חן יאני את מלי שלום כסולנית הלהקה. אי אפשר להציג את הלהקה בלי להזכיר את האם הרוחנית שלה, קורין אלאל. קורין הפיקה ועיבדה את התקליט הראשון, "עד העונג הבא" ואף השתתפה בו כזמרת אורחת. כאשר מאזינים לשירי הלהקה, קשה שלא להבחין בהשפעה הרבה של קורין אלאל, הן בסגנון המוסיקלי והן בצורת השירה. קורין באותן שנים התעדנה ורחקה מן הרוק הכבד, ויתכן שהיא הביאה לידי ביטוי את הפן הזה ביצירתה, בעבודתה עם "המכשפות".

הלהקה נחלה הצלחה רבה, בעיקר תקליטה "עד העונג הבא" שהיה לתקליט פלטינה. אולם את פרסומה הגדול היא קיבלה דווקא בהופעה בפסטיבל עין גב, בראשית דרכה, בגרסת פאנק כסאחיסטית לשיר "קסם על ים כינרת". הלהקה הרבתה להופיע במועדונים, והופעותיה משכו קהל צעיר חובב רוק. ההצלחה ליוותה את הלהקה בחמש שנות פעולתה.

ב-1997 חדלה הלהקה לפעול, אך לא הכריזה רשמית על פירוק, ומעריציה ראו בכך הפסקה בלבד.

לאחר הפסקת פעילות הלהקה, החלה ענבל להקליט תקליט סולו, ליוותה כגיטריסטית את קורין אלאל והקימה את הצוות "ענבלאנס", עם רם אוחיון, שאף הם עבדו על הקלטת תקליט. שמו של ההרכב הוא משחק מילים בין שמה ענבל, לבין imbalance – חוסר איזון.

אך כאמור, ב-1 באוקטובר 1997, ערב ראש השנה, איבד עולם הרוק הישראלי את ענבל פרלמוטר, צעירה כל כך ומבטיחה כל כך.

אחרי מותה הוציאו חבריה של ענבל את התקליט "הקלטות אחרונות" – השבחה של סקיצות שענבל הקליטה לפני מותה.

בחרתי להשמיע את להיטה הגדול והמצליח של הלהקה, ושיר הנושא של תקליטה הראשון – "עד העונג הבא".

בשיר מתארת ענבל את הגאות והשפל בחייה. איך דווקא בתקופות של גאות, חושיה מתערפלים והיא הופכת למפלצת, אך גם לפיה הטובה שהיא גם מתוקה, אך גם דורסת. ואילו בתקופות השפל, כשתוקף אותה מזגה הרע, היא תפתח את חלונה ותרכב בדהרה אל השמים ותכריז בצחוק שהיא ניצחה במשחק. אבל… "אני נמצאת עכשיו עמוק במים". מה פירוש עכשיו? בעת כתיבת השיר, או בסיטואציה המתוארת בו בלשון עתיד? מכל סיטואציה היא זורמת הלאה עד העונג הבא. אבל מה גורם לה לעונג? המנגינה האקסטטית לקראת סוף השיר, וכן האש והעשן בקליפ של השיר, רק מעצימים את המסתורין ואת התחושה שחבוי בין המילים משהו אפל.

אז מה הפלא שמותה הטרגי עורר תאוריות אובדניות?

שוב זאת תקופה של גאות בחיי,
מים רבים שוטפים את חושי.
אני נמשכת, והופכת
לחית חושך, למפלצת רטובה,
לשדון לילה, לפיה הטובה,
מתוקה ודורסת את האור מכבה,
וזורמת הלאה –

עד העונג הבא…

ובשעת סערה, בתקוף אותי מזגי הרע,
את חלוני אז אפתח, עליו ארכב בדהרה
אל השמיים.
וכשאגיע אצחק על פס של אור צהוב ודק,
אני ניצחתי במשחק, אני נמצאת עכשיו
עמוק בתוך המים.

עד העונג הבא…

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s