דרשה לפרשת "שופטים" תשעז

קבלת שבת באורטל 25.8.17

לפני תשע שנים בדיוק, בליל שבת פרשת "שופטים" תשסח, התכנסנו במועדון וקיבלנו את השבת, בניסיון נוסף, שהצטרף לרבים כמותו בשלושים שנותיה הראשונות של אורטל, ליצור מסורת של קבלת שבת. בדרך כלל, אם היה לניסיון הזה המשך של שבוע שני, זו הייתה הצלחה. והנה, תשע שנים, שבוע אחר שבוע, בדבקות ובהתמדה אנו מקבלים את השבת בצוותא, מקדשים אותה בנרות, ביין ובחלה, שרים משיריה, דורשים את פרשת השבוע, חדים חידות על הפרשה, עד שקשה לנו להבין איך השבת נכנסה אלינו בעבר, בלי שכיבדנו אותה וקיבלנו אותה.

כפי שלכל אחד מאתנו יש פרשת השבוע וההפטרה שלו, עמה עלה לתורה בבר המצווה, כך, הפרשה שלנו היא "שופטים". השבוע אנו מציינים 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון, שבסיומו כתב הרצל ביומנו "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים". אנו נמצאים כבר בעיצומה של שנת השבעים למדינת ישראל.

הפרשה הזאת הייתה פרשה תיאורטית ומנותקת מהמציאות היהודית של הגלות והפזורה והעדר ריבונות מדינית. פרשת "שופטים" הפכה להיות רלוונטית לעם היהודי מרגע שהקים את מדינתו, כיוון שהיא עוסקת בדיני מדינה ושלטון. ועל אף הפערים העצומים בין המציאות לפני 3,000 שנים למציאות חיינו המודרניים במאה ה-21, כמה מעקרונות היסוד של השלטון נשארו רלוונטיים לימינו, ועל בסיסם ניתן להשתית תורת מדינה יהודית דמוקרטית מודרנית.

רגע טרם כניסתם לא"י, לחיים עצמאיים וריבוניים, מקבלים בני ישראל ממשה מערכת של ציוויים והלכות הנוגעות לחיים ממלכתיים: מינוים ותפקידם של שופטים ושוטרים, הלכות מלכים, כוהנים ונביאים, הלכות מלחמה ומצור, פרשת עגלה ערופה, העוסקת באחריות יישוב על מעשה פשע הנעשה בקרבתו, הקמת ערי מקלט להגנה על מי שהרגו בשוגג, מפני נקמת הדם.

הפרשה נפתחת בהלכות שופטים, באמירה ברורה אודות המצופה מהם: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף".

לאחרונה קראתי מאמר של אדם שהתבסס על פסוק זה, כדי לטעון שעבירת השוחד קיימת ביהדות רק כלפי שופטים ולא כלפי פוליטיקאים. לטענתו, המערכת המשפטית המציאה את עבירת השוחד לפוליטיקאים, כדי להשתלט על המדינה. לא היה זה פיליטון סאטירי, אלא דעה של ממש. ולא בכדי היא נכתבה, בשבוע שבו דווח שהמשטרה שוקלת לחקור את נתניהו על עבירת שוחד. הנה כי כן, יש מי שנערך גם למציאות שבה לא יוכל להסתפק בטענה "בגלל סיגרים וחמגשיות?"

מכאן אני מגיע למסר המרכזי שלטעמי ראוי לקחת מן הפרשה בימים אלה. הפרשה עוסקת במינוי מלך. "כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ". קיימת מחלוקת בין הפרשנים האם התורה מצווה מינוי מלך או מתייחסת לכך בשלילה, אך נענית בלית ברירה לדרישת העם. אני נוטה לאפשרות השניה.

כך או כך, אין ספק שעיקר עניינה של התורה בהלכות מלכים, הוא בהגבלת כוחו של המלך, על מנת שלא יהיה "מלך ככל הגויים" – מלך אבסולוטי, העומד מעל החוק, משליט עריצות ומשתמש בעוצמתו לצבירת עושר בלתי מוגבל.

ובלשון הכתוב: "רַק לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַיהוָה אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד. וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל-סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם. לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".

מהו המסר? יצר השררה הוא הרסני ויש לרסנו. השלטון משחית ויש לפקח עליו. הלקח הגדול שהאנושות הפיקה מכך, היא הדמוקרטיה. בדמוקרטיה, תקופת השלטון מוגבלת, קיימת תחרות על השלטון והשליט נבחר בידי העם. אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב, אלא לא פחות חשוב – היא שלטון החוק. בדמוקרטיה השליט כפוף לחוק, בית המשפט בלתי תלוי, השלטון חייב להעמיד עצמו למשפט העם. החיים הדמוקרטיים מקדשים ערכים כחופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש היצירה ומוסדות כמבקר המדינה, אופוזיציה וכו'.

עלינו, האזרחים, לפקוח עין ביקורתית וחשדנית על השלטון, ולדרוש ממנו דבקות בטובת הציבור והעדפתה על טובתו הפרטית. התורה עוסקת במינוי מלכים. אנו התקדמנו מאז לשלטון דמוקרטי, שהוא בהכרח טוב יותר, אולם יצר לב האדם והתאווה לשלושת הכ"פים – כסף, כוח וכבוד עדיין מאתגרת אותנו כפרטים, ומחייבת אותנו כחברה לפקוח עין על המנהיגים ולוודא שאינם עבדים לתאוותיהם.

שלטון החוק נמצא בימים אלה תחת התקפה דו ראשית, הן מצד מי שעושים דה-לגיטימציה לחקירה נגד ראש הממשלה והן מצד מי שמפגינים נגד היועץ המשפטי בתביעה שיעמיד את ראש הממשלה לדין, לא על סמך ראיות אלא כי הם דורשים זאת.

ברוח פרשת השבוע, מן הראוי שנדבוק ברעיון של שלטון החוק, ללא קשר להעדפות פוליטיות ולאינטרסים פוליטיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s