יהיה טוב!

העיתון "ארץ הגולן", בשנותיו הראשונות, היה מדורת השבט של תושבי הגולן. הוא יצא לאור אחת לשבועיים, ונקרא ביישובים כפי שנקרא עלון היישוב, כלומר היה מאוד משמעותי לציבור ונגע בחיי התושבים. העיתון יצא בידי ועד יישובי הגולן, שהיה גוף בלתי פורמלי שייצג את תושבי הגולן. המועצה האזורית גולן עוד לא קמה, קצרין הייתה בת שנה אך עדין לא מועצה מקומית. רמונה בר לב מקצרין הייתה עורכת העיתון ויהודה הראל הוגדר – "אחראי".

העיתון היה איכותי ומעניין. אחד ממדוריו נקרא קלוז-אפ – הטלת זרקור על אחד היישובים. הלוגו של המדור היה ציור של פילם (מי שלא יודע מה זה, שישאל את ההורים שלו, הם זוכרים) ועליו רצף כתוביות כמו תמונות בפילם: שם היישוב, מיקום, מועד הקמה, מפה עם מיקום היישוב והכיתוב "קלוז אפ".

הגיליון הראשון של "ארץ הגולן" יצא ב-11 ביולי 1978, חודש ועשרה ימים לאחר העליה לקרקע של אורטל. בגיליון 9, שיצא ב-9 בנובמבר, 5 חודשים לאחר העליה לקרקע, הוקדש המדור קלוז-אפ לקיבוץ אורטל. יהודה הראל כתב את הכתבה.

****

כך נפתחה הכתבה: "נוסעים על כביש בנות יעקב-קוניטרה, עוברים את נפח, מתקרבים לתל שיפון. מצד ימין רואים את אנדרטת הברזל הגדולה, העשויה מצריח טנק וקנה תותח, אחר כך מגיעים לתל שיפון ורואים מצד ימין את מטע התפוחים של קשת, ואז מתחילה עליה תלולה, שבראשה נמצא עמק דלווה.

תוך כדי העליה משתנה מזג האוויר ומורגש, שנמצאים בצפון הקר של רמת הגולן.

בערך 2 ק"מ לפני עין זיוון משמאל לכביש על רכס הגבעות של דלווה, נמצא קיבוץ אורטל – צעיר היישובים בגולן, הקיבוץ הרביעי של הקיבוץ המאוחד בגוש 'קיבוצי קוניטרה' ".

ב"פילם" נכתב מועד ההקמה: ספטמבר 1977. כלומר בדיוק לפני 40 שנה. מה, התבלבלנו בספירה? האמת היא שבכל הרשומות הרשמיות שנת ההקמה של אורטל מוגדרת כ-1977. במועד זה עלו החבורות לגולן, והחלו לקיים חיי קיבוץ עצמאי, בתוך מרום גולן, לאחר תקופת הכשרה בבית השיטה. בדרך כלל מקובל לציין את מועד הקמת היישוב בעליה לנקודה הזמנית, ולא במעבר לנקודת הקבע. אנחנו די חריגים, בכך שאנו מציינים את הקמתנו ביום העליה לקרקע, לנקודת הקבע.

הפרק הראשון בכתבה נקרא "הקמה", והוא מספר את הסיפור ההיסטורי, שהחל בוועידת הקיבוץ המאוחד בשפיים, שבה בית השיטה, מרום גולן ועין זיוון העלו הצעה להקים את הקיבוץ הרביעי של התנועה בגולן ולקחו על עצמם את האחריות והעזרה להקמתו. "ההצעה המפתיעה התקבלה ע"י הוועידה ומה שמפתיע יותר הוא ששלושת היישובים ניגשו מיד לביצוע". בהמשך מתוארת ההירתמות, בעיקר של בית השיטה, הקמת גרעיני תנועת הצופים והחבורות. "כבר בראשית החורף יצאה החבורה להכשרה בבית השיטה. במקביל הוחלט בטיפול נמרץ להעלאת הקבוצה לגולן".

כאן מופיע סיפור העליה לגולן: "בספטמבר 1977 עלתה החבורה והתיישבה בתוך קיבוץ מרום גולן, במבנים שהתפנו ע"י חברי יונתן.

במרום גולן ישבו חברי אורטל כקיבוץ עצמאי לכל דבר, השוכן בתוך קיבוץ: לאורטל היה חדר אוכל, סידור עבודה, גזבר, מרכז קניות, רכב וכו' – בקיצור, כל הסימנים של יישוב עצמאי. גם חיי התרבות והחברה של חברי אורטל במרום גולן היו עצמאיים ונפרדים.

רק בתקופה זו אישרו המוסדות את הקמת הקיבוץ החדש ונקבע מיקומו".

יהודה מתאר את הבניה, וממשיך "כבר במאי 1978 העמידו חברי אורטל את מטלטליהם על שיירה ארוכה של עגליות קטיף, שיצאו ממרום גולן לנקודה החדשה שכללה 38 אשקוביות לשיכון, למזכירות ולבית ילדים, חדר אוכל טרומי ושני מקלטים".

יש לו טעות קטנה, זה לא היה במאי אלא ב-1 ביוני. אבל בעצם אולי העמיסו את העגליות ערב קודם…

ומהן אותן "אשקוביות"? חדרי האירוח של התיירות, שאז היו בתי החברים.

****

הפרק הבא בכתבה הוא: פרנסה. והוא עגום למדי. "קיבוץ אורטל עלה להתיישבות בתקופה קשה. התקציבים מצומצמים ביותר ואינם מספיקים לפיתוח משק, וזאת בנוסף לקשיים האובייקטיביים, הנובעים מכך שמרבית הקרקעות הטובות כבר תפוסות ע"י יישובים 'ותיקים' [המירכאות במקור א.ה.]. מאז העליה למרום גולן, הענף העיקרי הוא עבודות חוץ. בקיץ הראשון עבדו חברי אורטל בקטיף תפוחים במרום גולן ומאז יורדים מרביתם מדי בוקר למפעלי הנעליים בחולתה ובדפנה.

העבודה המשעממת והמונוטונית של מרבית החברים במפעלים תעשייתיים, שאינם שייכים ליישוב ומרוחקים ממנו מרחק רב, היא קשה ביותר, וכשהיא נמשכת זמן רב היא מזיקה מאוד מבחינה חברתית.

אין ספק, שהדחיה בהתחלת בניית המשק העצמי הייתה גורם שלילי ביותר וגרמה לעזיבה של חברים רבים".

ובכל זאת, היו כבר ניצנים של משק עצמי, והם פורטו:

מטע – "בתכנית 400 דונם נשירים ו-300 דונם אבוקדו. במציאות ניטעו לפני שנה 84 ד' של תפוחים במורדות המערביים של הר בנטל. בזמן הנטיעה התברר, שהאזור סובל מבעיות ניקוז ואבן חמורות, והמשך הנטיעה יעשה ליד הר בראון (דרומית לאל-רום), שם יינטעו השנה 120 ד' תפוחים".

הענף הבא המתואר הוא שלחין. הכוונה לענף גידולי השדה, או כפי שנקרא אז "פלחה" שהחל בדלווה, היכן שהיום נמצא מטע דלווה. עוד מסופר שיש תכניות ללולים, לבקר ולצאן, אך בינתיים "במציאות ניקנו 50 עֶגלות בלבד והן בטיפול בעדר של מרום גולן, שם גם עובד החבר המיועד לרכז את הבקר של אורטל".

אחרי הסקירה המשקית הזאת, מופיע פרק שכותרתו: "מצב קשה". נכתב בו, בין השאר, ש"טרם הוחל בפיתוח היישוב והוא נמצא במצב קשה ביותר. כאמור, למצב זה ולעבודות החוץ יש גם השלכות חברתיות קשות. החברה בנויה כולה מיוצאי עיר, שאינם מנוסים בחיי קיבוץ… אורטל נמצאת במצב חברתי לא קל, המתבטא בתחלופה לא קטנה באוכלוסיה".

אולם אחרי הפרק הזה, הכותרת של הפרק הבא היא "יהיה טוב!". וכך הוא נפתח: " 'יהיה טוב' עונים חברי אורטל כשהם נשאלים על מצב המשק. ואולי באמת יהיה טוב או לפחות יותר טוב, בעתיד הקרוב".

וכאן מופיעה רשימת בשורות שעשויות לנסוך קצת תוכן בהבטחה האופטימית שיהיה טוב: בניית האשכולות, תקציב לבניית אזור משקי, העברת שלוחות של הזיתיה מבית השיטה ושל מפעל קפקפי העץ מגונן, תקציב להקמת העדרים והחשוב מכל, "תוך זמן קצר מגיע מהנח"ל הגרעין הראשון של אורטל. זה גרעין גדול מאוד ומבטיח מאוד. (היקיים??)".

את פרק הסיכום אביא במלואו: "אורטל מהווה דוגמה לאפשרות להחליט ולהקים מהר קיבוץ חדש, המבוסס ברובו על יוצאי עיר בוגרי צבא.

המצוקה הכספית החמורה, בה הייתה נתונה הסוכנות בשנים האחרונות, וחוסר בניית משק לקיבוץ אורטל, הביאו לתוצאות קשות ביותר.

השינוי במצב התקציבים יביא כנראה שינוי גם במצב יישובי הגולן הצעירים.

אורטל מהווה דוגמה נאה לעזרה שיכולה וצריכה לתת תנועה ליישוב צעיר: הקיבוץ המאוחד דאג לאורטל לגרעינים, להדרכה בנושאים שונים (משק, בניין וכו') וכן למימוני ביניים רבים, שבאו להחליף את תקציב הסוכנות. לאחרונה, כשמשרד הבינוי והשיכון מסרב להתקין הסקה מרכזית כפי ש'דורש' האקלים, נחלץ הקיבוץ המאוחד והוא מימן את ההסקה באורטל.

היום באורטל כמה עשרות חברים עם כמה ילדים ובדרך נמצאים 3 גרעיני נח"ל. לפני חברי אורטל הנוכחיים והעתידיים עוד הרבה עבודה בבניית היישוב, המשק, החינוך והחברה".

****

כמה הערות לסיום:

* כשאנו חווים את אורטל הפורחת, המשגשגת והמצליחה, חשוב להכיר את קשיי הבראשית של החלוצים. כשאנו רואים איזו כברת דרך עשינו, יש מקום להעריץ את הראשונים, שפרצו את הדרך בתנאים לא תנאים.

* במאמרו שאל יהודה האם חברי הגרעין המבטיח יקיימו. הם קיימו גם קיימו. מה שעשה את אורטל למה שהיא, היה החיבור בין בני גרעיני תנועת הצופים עם צעירי החבורות. אגב, החיבור לא היה פשוט, אך לימים, ההצלחה היא הצלחה רבתי.

* באותם ימים קשים, הפגינו חלוצי אורטל אופטימיות – "יהיה טוב". אבל הם לא הסתפקו באמירה ש"יהיה טוב", אלא עשו את הטוב. דבר זה מאפיין את אורטל עד היום – עשיה, פרו-אקטיביות, יוזמה; אלה מקור כוחנו והצלחתנו.

* האופטימיות הזאת ועשיית הטוב, אפשרו לנו להתגבר גם על קשיים ומשברים. מתוך המשבר החברתי הקשה בתולדותינו יצאנו לתנופת הצמיחה הדמוגרפית של אורטל, שהיא השינוי המבורך ביותר של אורטל בכל שנותיה.

גם בשבועות האחרונים עברנו טלטלה, וגם התשובה לה היא עשיית טוב.

* מידף – עלון קיבוץ אורטל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s