תהלים קלג: כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן

מזמור קלג הוא שיר הלל לירושלים.
אז מה עושה פה החרמון?
חז"ל כבר אמרו שעתידה ירושלים להגיע עד שערי דמשק, שמא לכך הכוונה?

כְּטַל חֶרְמוֹן
שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן.
כמו המשקעים הרבים היורדים על החרמון – כך הם יירדו גם בירושלים,
כִּי שָׁם צִוָּה יְהוָה אֶת הַבְּרָכָה
חַיִּים עַד הָעוֹלָם.

טל החרמון המופיע כאן, היה לאחד מסמליה של ארץ ישראל ונופיה, ביצירת הדורות היהודית.
כך בשירו של רבי יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי":
צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,
דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?
מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹם
רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ,
וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל–
חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ!
לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם
שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.

וכך ביאליק בשירו הראשון, "אל הציפור":
הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן,
אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת?
וּמַה שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים?
וּשְׁלוֹם כָּל הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת?

בשני השירים, החרמון מופיע ברשימת נופי הארץ, מעוררי הגעגועים, ובשניהם במילות תהלים – טַל חֶרְמוֹן.

****

לפני זמן מה קראתי ב"הארץ" פשקוויל נאצה ארסי, אפילו ביחס לסולם הארסיות של האכסניה שבה הוא פורסם. המסר שלו היה, שלא תהיה מלחמת אחים, כי אנחנו לא אחים. או במילים אחרות: מלחמה? בכיף. הרי אני ממחנה השלום. אבל זאת לא תהיה מלחמת אחים, כי אתם לא אחים שלי.

מול השנאה הזאת והניכור הזה, אני מוצא כל כך הרבה יופי בפסוק:
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים
שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.

אחים! גם אם יש מחלוקת.

אז חבקו את היושבים לצדכם והתחילו להתנועע מצד לצד.

****

הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים
שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.

גם נעמי שמר אוהבת את הפסוק הזה, ולכן כך היא מסיימת את שירה "שלומית בונה סוכה":
שלום סוכת פלאים
מה טוב ומה נעים –
שלומית בנתה סוכת שלום!

וכך היא כותבת לחג פורים, בשירה "נגיד":
דברים כאלה לא כל יום קורים
זה רק בגלל, זה רק בגלל פורים
ממתקים ומיגדנות ומשלוח המנות
עדלאידע עד אין קץ ועד בלי די
שבת אחים ומה טוב ושושנת יעקב
וחן חן וחג שמח ידידי
(אבל יש ילדים שזה קורה להם כל השנה).

אחד משיריה האחרונים, שיר אהוב עליי במיוחד, הוא "המעיל"; אותו מעיל פלאי שהחברים שלה עשו לה. היא מעופפת עם המעיל ברחבי הארץ, ושם בשמים אף גבול אינו עוצר בעדה, והיא שרה:
ממעוף המעיל רואים רחוק רחוק
ואין לו קו אדום ולא סגול ולא ירוק
ממעוף המעיל מה טוב ומה נעים
כל הגבולות אפשריים.

****

ואי אפשר בלי הגרסה הזאת:
הנה מה טוב ומה נעים
סבתא נפלה למים
סבא רץ אחריה
ונהפך לצפרדע.

הנה מה טוב ומה נעים
סבתא נפלה למים
סבא הביא לה מגבת
ונהפך לארנבת.

הנה מה טוב
שבת אחים על תחת.

* 929

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s