אדי הפוך


כרטיס אדי – כרטיס תורם של אבריי אחרי מותי, שאותו אני נושא בארנקי, נושא את התאריך 1990. לפני 21 שנים, ביום ששמעתי על קיומו של כרטיס התורם, הזדרזתי לחתום עליו. מאז אני מיסיונר של הכרטיס וכששרתתי כמנהל מתנ"ס הגולן, אף יזמתי וארגנתי מבצע החתמה על הכרטיס ביישובי הגולן.


 


אך האמת היא שאני מתנגד לרעיון העומד מאחורי הכרטיס. אין כוונתי, חלילה, לרעיון של תרומת איברים להצלת חיי אדם. כוונתי, לצורך בחתימה על כרטיס מיוחד להסכמה להציל חיים. משמעות הרעיון, היא שברירת המחדל, המצב הנורמאלי, הטבעי, הוא סירוב של אנשים לתרום איברים ולהציל חיי אדם, ועליהם ליזום ולבצע מהלך אקטיבי, כדי לבדל את עצמם מן הנורמה. בעיניי, זה אבסורד בכל חברה הומאנית הרואה ערך מרכזי בחיי אדם, ולא כל שכן במדינה יהודית, שהרי קדושת חיי אדם היא ערך עליון ביהדות. הרי פיקוח נפש דוחה שבת וכמעט את כל המצוות, והרי למדנו ש"כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא". ולמדנו גם ש"כל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא". איך אפשר להסביר את האבסורד, שבמדינה יהודית המצב הנורמאלי, הוא שאדם מעדיף לאבד עולם מלא, כביכול, אלא אם כן טרח לחתום על כרטיס מיוחד?


 


אחוז החותמים על כרטיסי אדי בחברה הישראלי נמוך מאוד. מה זה מעיד עלינו? האם זה מעיד שרובנו מעדיפים לתרום את איברינו לרימה ולתולעה ולא להצלת חיי אדם? האם זה מעיד עלינו שרובנו מאמינים באמונות תפלות ובמאגיות למיניהן הנוגעות ל"שלמות גופנו" בשעת ריקבונו?


 


אני משוכנע שהתיאורים האלה אינם מאפיינים את רוב הישראלים. הסיבה היא אחרת – אנשים אינם אוהבים להתעסק במה שקשור למוות שלהם. זה תמיד רחוק, זה מפחיד, זה לא נעים, ובוודאי שזה לא דבר שלמענו הם ירצו לפעול באופן אקטיבי, ליזום ולפעול. בטח לא עכשיו. אולי מחר. אולי ביום ראשון או באחד לחודש הבא. מה בוער?


 


לדעתי, יש לשנות את החוק בנוגע לתרומת איברים ולהפוך על פיו את המצב הקיים. על פי הצעתי, ניתן יהיה לקחת תרומת איברים מכל אדם שלא הצהיר בפירוש על סירובו לתרום להצלת חיי אדם. כל סרבני הצלת חיים ידרשו לשאת על גופם כרטיס אדי הפוך, בו יכתב: "אני מצווה בזה לא לתרום לאחר מותי את האיבר (כאן יש להציג את שורת האיברים, כפי שמופיעה בכרטיס אדי) או "כל איבר מגופי שהזולת יוכל להיעזר בו להצלת חייו", ככתוב בכרטיס אדי הנוכחי.


 


כל מי שלא יישא על גופו כרטיס כזה, יעיד על עצמו בכך, שהוא נכון להציל חיים, באמצעות תרומת איבריו. אני משוכנע, שצעד זה יוכיח, שכמעט כל הישראלים מוכנים להציל חיי אדם, ורק מעטים מאוד יחתמו על הכרטיס.


 


בכל פעם שמשפחה תורמת את איברי יקיריה, היא מרואיינת בכלי התקשורת וזוכה לשבחים על אצילותה. עובדה זו מעידה על המצב התמוה, על פיו התרומה היא החדשות, כלומר היא עדיין החריג. אני מצפה ליום שבו התקשורת תראיין את החריג שסירב לתרום את איברי יקיריו, שיסביר לאומה את צעדו האגואיסטי. אני מאמין, שכך יהיה ברגע שישתנה החוק, ברוח הצעתי.


 


עד אז – התקשרו 1-800-609-610 וחתמו על כרטיס אדי.


 


* "ישראל היום"


 


 

12 מחשבות על “אדי הפוך

  1. איתך לחלוטין.
    שני חיזוקים לכך.
    אחד, המקרה של הכדורגלן אבי כהן שמשפחתו הולחצה על ידי גורמים חרדיים למנוע את העברת איבריו להשתלה.
    השני, טובה ברייזל, אותה חרדית שקבלה השתלת ריאות שהצילה את חייה, אבל היא עצמה תמנע העברת איבריה להשתלה לאחר מותה. מה שלא הפריע לה להנות ממותו של אחר.

    אהבתי

  2. פעם ראשונה שאתה כותב משהו שאני מסכים איתו.

    אבל יש משהו ששכחת לדבר עליו – חתימה על כרטיס אדי לא מבטיחה שבמותך איבריך ייתרמו. הגופה שייכת למשפחה והמשפחה יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם האיברים למרות כרטיס אדי.
    בסופו של דבר משפחתך תוכל לתרום את איבריך גם אם לא חתמת על הכרטיס.
    חתימה על הכרטיס כמוהה כהצהרה על כוונה, לא כחוזה מחייב.
    מתבצעות היום בארץ הרבה יותר תרומות איברים מאשר אנשים שחתומים על כרטיס אדי.
    אני ומשפחתי חתומים כולנו מאז שאבי קיבל תרומת קרנית.

    אהבתי

  3. אין לי בעיה עם לתרום איברים
    יש לי בעיה עם הכפייה לעשות את זה
    עצם זה שבכל מיני מקומות מסתובבים אנשים שמנסים לשכנע אותך לחתום על הכרטיס אדי (היו לא מעט בקלפיות ביום הבחירות למשל).
    חוץ מזה לעשות מזה חוק זו פגיעה בזכויות האדם של כולנו
    חתימה על כרטיס אדי אמורה להיות מתוך התנדבות ולא מתוך חובה
    זו אמורה להיות תרומה מרצון ולא מכוח
    חוק כזה יהיה חוק לא דמוקרטי
    וכן הוא יפגע בזכויות האדם שלי שלך ושל כולנו

    אהבתי

    • אין כאן שום כפיה, אלא בחירה חופשית. על פי הצעתי, כל מי שיעדיף לתרום את איבריו לרימה ולתולעה, יוכל לעשות זאת בקלות. להשיג כרטיס אדי הפוך. כך שאין כאן כל חובה, אלא אמון באזרחים שהם רוצים לתרום, אלא אם הודיעו ההיפך. זהו חוק דמוקרטי לעילא ולעילא, המקיים היטב את זכויות האדם. את זכותו של אדם לחיים, בראש ובראשונה. וגם את זכותו של אדם לתרום איברים, מבלי שיצטרך להתעסק בביורוקרטיה ולהשיג לעצמו כרטיס אדי. מי שלא רוצה לתרום, ישיג כרטיס הפוך.

      אהבתי

      • זה לפי הצעתך, ממה שאני קראתי רוצים שיהיה עדכון לכל הנהגים הקיימים באופן אוטומטי – עכשיו תחשוב לעצמך כמה נהגים יש שלא ידעו על קיומו של החוק הזה.
        זה שונה אם אתה הולך להוציא רישיון ויחד עם הטפסים נותנים לך אופציה לחתום על כרטיס אדי
        הרבה יותר שונה מאשר שאומרים לך שהכרטיס אדי כלול יחד עם הרישיון נהיגה ושאם אתה רוצה תבקש לבטל אותו
        למעשה באמצעות החוק הזה אנשים בעלי רישיון נהיגה חותמים על אדי בלי ידיעתם (אני מדברת על הנהגים הקיימים) – וזה לא בדיוק חוקי לעשות את זה

        ושוב אני אומרת,  אני לא נגד תרומת איברים ואין לי בעיה עם זה
        יש לי בעיה עם זה שמכניסים לך את זה בכוח

        אהבתי

      • צריכה להיות הסברה רבתי, כך שכל אדם ידע שאם הוא אינו רוצה לתרום את איבריו, הוא יכול בשיחת טלפון או מייל אחד להשיג כרטיס ברוח זו. אין כאן כל כפיה. אף אדם שיחתום על סירוב לתרום את אבריו – לא יחויב לעשות כן.

        אהבתי

      • אני לא מסכימה איתך
        עצם העובדה שרוצים לצרף אוטומטית אנשים למאגר זו כפיה
        מה שהופך את החוק הזה ללא דמוקרטי

        אהבתי

      • אני חוזר שנית. אין כאן כל כפיה. כל אזרח יוכל לקחת כרטיס אדי הפוך, ואז לא ישתמשו באבריו. השאלה היא, האם אדם צריך להיות אקטיבי כדי לתרום, כלומר ברירת המחדל היא אי תרומה, או שהוא צריך להיות אקטיבי כדי לא לתרום, כלור ברירת המחדל היא תרומה. (המשך)

        אהבתי

      • (המשך) מאחר ואני מאמין שהרוב המוחלט של האנשים רוצים לתרום, ברירת המחדל צריכה להיות תרומה, וכל מי שמעדיף לתרום את איבריו לרימה ולתולעה מוזמן לעשות זאת, אבל זה יחייב אותו למאמץ מסויים, כמו להרים טלפון או לשלוח מייל ולבקש שישלחו לו את הכרטיס המתאים.

        אהבתי

      • דבר כזה יגיע לבג"ץ, שלדעתי יפסול אותו על סמך סעיפים 2 ו-4 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. תרומה כזאת חייבת להיות וולונטרית. אחרת נהפוך בשנייה אחת לסין. אסור באיסור חמור לכפות על אדם לתרום את איבריו.
         צריך להמשיך ולשכנע. ולעולם לא לעצור בנסיונות השכנוע. שום כפייה לא תצליח, אלא רק תזיק.

        אהבתי

      • הוויכוח הזה חסר טעם, כיוון שאת מתעקשת לא להתייחס להצעה, אלא לתקוף משהו אחר, שאף אחד אינו מציע. אף אחד אינו מציע כפיה. על פי ההצעה, כל מי שאינו רוצה שישתמשו באבריו – יחתום על כרטיס מתאים ואף אחד לא יגע באבריו. ההשוואה לסין, שם רוצחים אסירים כדי לסחור באיבריהם, דמגוגית ושקרית.

        אהבתי

      • זה לא מדוייק בכלל
        אני אומרת לתת לאנשים את האופציה לבחור להיכנס למאגר או לא
        ומה שמתכננים לעשות לפי הצעת החוק זה להכניס את כל מי שיש לו רישיון נהיגה למאגר התורמים לשלוח לו הודעה על זה ואז אם הוא לא רוצה שיבקש שיסירו אותו מהמאגר
        מה שאתה אומר ומה שכתוב בהצעת חוק שני דברים שונים לגמרי אחד מהשני
        ולהכניס מישהו למאגר תורמי איברים ללא רשותו זו כפיה לכל דבר ועניין

        אני לא נגד תרומות איברים – אבל זכותי לאשר או לא לאשר את השתתפותי במאגר כזה
        ועם החוק הזה יעבור הזכות שלי הזאת מבוטלת

        שלא לדבר על זה שבטח השינוי יהיה חתיכת בירוקרטיה, כמו שכל דבר קטן במדינה שלנו דורש, שרוב האנשים יוותרו על להתעסק עם זה

        ואגב, מה לגבי אוכלוסיות שלא יכולות לתרום (כמו חולי סרטן לשעבר למשל) או אנשים שלא מבינים מה אומרת תרומה כזאת (כמו אנשים שיש להם פיגור קל/אספרגר וכו’)

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s